השבוע ראינו הפגנה של ערבים ויהודים בחיפה על רקע אובדן ההכנסה וסגירות של עסקים קטנים ואכן אנו רואים בכל הרחובות המרכזיים בערים השונות פגיעה בחנויות ושלטי השכרה או חנויות שוממות. מציאות דומה אנו רואים גם בקניונים עם אזהרות רווח וסכסוך מחודש בין רשתות האופנה לקניונים על דמי הניהול והשכירות. עם זאת אנו רואים גם עלייה במודעות דרושים בחיפה ובערים אחרות אך לטענת חלק מהשחקנים בשוק מדובר במשרות לטווח קצר או על בסיס תעסוקתי לא מובטח או מבוסס פרויקט ולא משהו לטוח ארוך. אך המציאות הזאת היתה קיימת גם לפני הקורונה, כלומר גם לפני הקורונה הביטחון התעסוקתי נפגע מאוד בשנים האחרונות של מרבית העובדים למעט אלו המאוגדים בועדים מאוד חזקים.
הבעיה בשוק העבודה והתחרות על המשרות הפנויות (כרגע מדברים על למעלה מארבעה ישראלים המתמודדים על כל משרה) עומדת להתעצם עם סגירתן של עמותות רבות ופליטתם של עובדי עמותות לשוק העבודה. לרוב מדובר בעובדים ללא הכשרה תעסוקתית גבוהה וכאלו הרגילים לעבוד במשכורות נמוכות יותר (אלא אם מדובר ביו"ר העמותה או מנכ"ל שלה אשר לעיתים יכול להרוויח הון לא פוטנציאלי). סביר להניח שנראה את המצוקה עולה עם הקרבה לחגים. עסקים רבים המבוססים על עונתיות איבדו את פסח בסגר של הגל הראשון וספגו מכה אנושה. אם נראה תופעה דומה של סגר או אפילו מצוקה כלכלית גדולה לקראת החגים אז סביר להניח שהחורף עומד להיות קשה מאוד. ואני מדבר על החורף הכלכלי גם ללא גל שלישי של קורונה. נקודת האור היחידה אולי היא התיירות שיתכן ונמצאת על פסי חזרה לשגרה, גם אם שגרת קורונה ולא שגרה מלאה. יש בה פוטנציאל להניע משרות נוספות ותחומים שהושבתו לחלוטין למספר חודשים. גם תחום הרבות והספורט סביר להניח שיחזור לפעילות כזו או אחרת בתקופה הקרובה. אך כאמור אי הודאות הכללית ומקרים כמו עליית התחלואה במגזר הערבי בחודש האחרון עלולים לטרוף את כל הקלפים וליצור מציאות שונה לחלוטין ממה שניתן לתאר. כנראה שאי הודאות תשאר פה לשנה הקרובה.
