להיות ישראלי זה להיות בצבא! להיות ישראלי זה לשיר את ההמנון בגאווה, לאכול במבה וביסלי, לשחק מטקות ולראות את האירויזיון. להיות ישראלי זה לא להסכים. זה להרגיש ראש ממשלה ולהבין יותר טוב מכל אחד אחר בדיוק מה שצריך לעשות כדי לפתור את כל הבעיות במדינה אבל להתנהג כמשפחה ברגעי צרה.
למה זה לא מספיק? למה אי ההסכמה כל כך גדולה שאיבדנו את הקרבה? למה יש תחושה לא נעימה שיש הכל אבל בעצם אין כלום? שהכל יעלם בדקה. אף אחד לא רוצה לדבר או אפילו לחשוב שישראל היא מדינה זמנית. שחס ושלום יום אחד נעלם מהמפה. בואו נודה על האמת, הארץ שלנו נהדרת אבל המדינה היא לא בדיוק מה שפיללנו.. אולי הגיע הזמן לחשוב למה ובעיקר מה אפשר לעשות.
העם שלנו הוא עם מיוחד. כל העמים נוצרו מאב ואם גנטיים משותפים שהתפתחו משבט לאומה. העם שלנו התחיל בבבל כאשר כוהן דת גדול בשם אברם זיהה שקורה משהו חסר תקדים לאנשים. האגו האנושי גודל בצורה קיצונית גורם לכך שאנשים פשוט לא מסוגלים להסתדר אחד עם השני וכתוצאה,כל היחסים ומערכות החיים הפסיקו לתפקד. נשמע מוכר? נכון מאד. בדיוק כמו בימינו.
אברם חקר והגיע להבנה עמוקה של הטבע. הוא הבין שזה לא בטעות אלא כהתפתחות, ללמד את האנושות איך להתעלות מעל האגו ולהגיע לדרגה חדשה של יחסים ואהבה. האנשים שהתאספו סביבו, אנשים מכל מיני שבטים שונים באזור, והתחילו ללמוד ביחד ולממש את השיטה הם אבות אבותינו. עם ישראל המקורי. עם שהוא מחובר באידיאולוגיה!!! ולא בגנים או בשטח אדמה. בבבל, רוב האוכלוסיה לא הסכימה לרעיון של אברהם והפתרון שלהם היה לברוח, להתפזר לכל קצוות תבל ולחיות כל אחד בפינה משלו בגלובוס.
עם ישראל בחר להשאר ביחד. ואכן עברנו הרבה תהפוכות ובימינו אנחנו אפילו לא יודעים מי אנחנו. כולנו שונים ומגוונים כי אנחנו עם של אידיאה. של רעיון. לא של גנים משותפים ואנחנו מרגישים קרובים ומחוברים רק כשיש בינינו מטרה גבוהה משותפת . רק אז אנחנו מרגישים קרובים. כמו שאנחנו מרגישים ברגעי מלחמה, לא עלינו. אבל אפשר להגיע לאותה הרגשה גם בלי הסכנה. בלי מלחמה ובלי אף מחלה. אבותינו הכינו לנו שיטה ששמה הוא חוכמת הקבלה. שיטת החיבור מעל לאגו בעזרת כוח האהבה שבטבע שמחכה לקריאתנו, עם ישראל. זה מוצאינו וזה גורלינו ואם נעשה זאת לא רק שנרגיש סוף סוף טוב אלא שכל העולם יעריך אותנו את ישראל חיבורו ללמוד מאיתנו. וזה אפשרי כפי שמסביר הרב לייטמן – הכל מוכן עבורינו – בואו ותגלו.
