לאחרונה קראתי כתבה על נשים שגילו כי השתלים שהם הכניסו לגופן בעת ניתוח הגדלת החזה גרמו לכל מיני תופעות בריאותיות חמורות שקשה היה לייחס דווקא לניתוח משום שהן קרו כתוצאה מהניסיון של הגוף להתנגד ולתקוף את הגורם הזר שכביכול חדר אליו. תמיד מעניין לראות עד כמה הגוף שלנו דוחה דברים זרים בכל תוקפו למעט בעת הריון וקליטת עובר. לאור חוסר הידיעה בנושא חשבתי לכתוב את המאמר הזה כדי להבהיר את סוגי השתלים וההשתלות הקיימים ולציין כי ברוב המוחלט של המקרים לא נצפות תופעות קשות כמו אלו שתוארו לעיל וכי חשוב מאוד לבחור ברופאים איכותיים ובמוצרים מהרמה הגבוהה ביותר כדי להימנע מבעיות רפואיות שונות. כמו גם הצלחה רבה בתהליכים קוסמטיים כמו מתיחת בטן, ניתוחי אף ועוד.
החלוקה הראשונה לשתלים היא בין שתלים חלקים למחוספסים. למעשה מדובר בשני סוגי שתלים שונים – הראשון הוא בעל משטח חלק והשני הוא בעל משטח מחוספס. למשטח המחוספס יש בליטות קטנות על שטח הפנים שלו והוא פותח במטרה לנסות למנוע התכווצויות, סיבוך שכיח יחסית המופיע לאחר ניתוח הגדלת חזה או הרמת חזה. משטחים חלקים הם בלעי שטח פנים חלק יחסית וללא בליטות והם מועדפים על מרבית המנתחים משום שהם נעימים ורכים יותר ומרגישים טבעי יותר מאשר השתלים המחוספסים.
החלוקה השנייה לשתלים היא במילוי של השתלים עצמם בין שתלי סיליקון או מה שהוא למעשה ג'ל סיליקון לבין סלין שהוא פתרון של מים מלוחים. עוד מראשית ההיסטוריה של השתלות חזה נעשה שימוש בשני סוגי המילויים הללו ובעוד ששתלי הסיליקון שהיו בשימוש לפני שנות התשעים היו מלאים בסיליקון יותר מימי או נוזלי, הרי שכיום שתלי הסיליקון מלאים בחומר יותר צמיגי. אין הוכחות רפואיות כי סיליקון עלול לגרום לסיכון בריאותי גבוה יותר מאשר מי מלח אך עם זאת נשים מסוימות חוששות מאירוע של קריעת השתלים שהוא נדיר מאוד. במקרה של תרחיש לא סביר שכזה מי המלח ייספגו באופן טבעי ומלא בגוף שכן מדובר בחומרים טבעיים והשתל עצמו יוותר חסר מילוי עד להסרתו. הסיליקון אינו מסולק באופן טבעי ולכן במקרה של תקלה בשתל נשים עם שתל מלא בסיליקון לא ישימו לב לכך, לכן גם שתלי הסיליקון מחוייבים בארצות הברית בבדיקת MRI כדי לוודא שאין בהם חורים. מרבית המנתחים והמנותחות מסכימים כי לסיליקון יתרון עצום בהרגשה הטבעית בשונה משתלי הסילן.