יום השואה – ״הקם להורגך השכם להורגו״

מקורו וניסוחו של הכלל ״הבא להורגך השכם להורגו״ הוא בפרשנות שהתגבשה על רקע תרחישים שפקדו את אבותינו בתקופת המקרא.

התורה מתארת את הצורך של בני ישראל ליזום ולהתגונן מפני סכנות שהתרגשו עליהם במסעם אל ארץ ישראל , איומים גשמיים ורוחניים.

״הקם להרגך השכם להורגו״ בעולם הרוחני מייחס את הכלל למערכת היחסים מול ״היצר הרע ״. מטרתו של ״היצר הרע״ ״להרוג״ את האדם מבחינה רוחנית.  הרג זה בא לידי ביטוי בהסתה של האדם מביצוע פעולה אלטרואיסטית מחוץ לאגו ללא קבלת תמורה ( ״עבודה לשמה״). הכלל מכוון לזה שיש לעשות פעולה אקטיבית ״לקום״ כדי להרוג את היצר הרע. ללא פעולה אקטיבית קרי אדישות אין סיכוי לגבור על היצר הרע . האדישות היא האויב הגרוע ביותר בעולם הרוחני והיא בעצם הביטוי החיצוני והפנימי  של נצחון ״היצר הרע ״ .

״הנשק״ בו יש לעשות שימוש כדי להרוג את היצר הרע מורכב משלושה רכיבים: ספרים , רב, חברים בחיבור ויגיעה לשלושת הרכיבים הללו אין בעצם ליצר הרע כל סיכוי . כדי למנוע מצב ״הקם להורגך״ יש להיאחז ולהיצמד לספרים לרב ולחברים היצמדות זו היא בעצם הפעולה ״השכם להורגו ״

גם אם האדם נמצא בירידה עליו לדבוק בשלושת מרכיבי הנשק להאמין בהם ובעזרתם להרוג את היצר הרע שנמצא מולו במאבק על ליבו באופן קבוע.

אנו עומדים לציין את יום השואה יום זיכרון לתקופה בה קמו להורגנו וניסו בעצם למחות את היהודים מעל פני האדמה המזימה של הקמים להרגנו לא צלחה למרות שהקיף ההשמדה היה נרחב ושישה מיליון יהודים נרצחו ובכל זאת העם היהודי עובר משואה לתקומה. התקומה שהתרחשה בדמות הקמת מדינת ישראל התרחשה בזכות החיבור והערבות ההדדית שהביאה להקמת המדינה והחייאת עם ישראל בארץ ישראל.  העליה ההמונית של בני ישראל מכל התפוצות והחיבור בארץ ישראל. הלחימה שכם אל שכם של ישראלים מכל התפוצות תוך ערבות הדדית ומסירות נפש.

כל אלה הובילו לכך שבעצם השכמנו והתחברנו כדי ״להרוג״ את מי שקם להרגנו רוחנית וגשמית והצלחנו בכך בזכות הרוח והרוחניות  של ישראל שכן מבחינת כוח יחסי הכוחות הגשמיים לא נטו לטובת ישראל וזאת בלשון המעטה .